לשמניה (שושנת יריחו) מידע והנחיות התגוננות

תושבי הישוב נמצאים בשנים האחרונות תחת איום מחלת הלשמניה (שושנת יריחו). המחלה גורמת להופעת כיבי עור גדולים, זיהומים וכאבים עזים, קשה מאוד לריפוי ומותירה צלקות.
את המחלה גורם טפיל החי בדמם של שפני סלעים. הטפיל מועבר מהשפנים אל בני אדם כתוצאה מעקיצות חרק דמוי יתוש קטן הנקרא "זבוב החול".

מידע על זבוב החול:
גודל זבובי החול כ-2 מ"מ, הם ניכרים בכנפיהם המורמות ובמעופם בצורת דילוגים. טווח התעופה שלהם אינו גדול והם עפים בגובה לא רב, עד כ-2 מטרים מהקרקע.

זבובי החול מעבירים את המחלה משפני הסלעים, שהם הנשאים שלה באזורנו.

זבובי החול פעילים בקיץ, בשעות הערביים והחשיכה, משקיעת השמש עד לזריחה. שימו לב - בזמנים אלו מתרחשת ההדבקה.

מקומות דגירה אופייניים הם סדקים בקירות, סלעים, חריצים באדמה, אדמה לחה וקני ציפורים.

 

מידע על שפן הסלעים:

שפני הסלעים, נשאי הלשמניה, התקיימו באזורנו תמיד אך כמותם גדלה בשנים האחרונות. הם צמחוניים ובחיפושיהם אחרי מזון הם מתקרבים יותר ויותר לגינות הבתים, שם מחכה להם מזון זמין בשפע. כושר החדירה שלהם גדול, הם פיקחים, מטפסים זריזים על גדרות וחופרים מעולים של מחילות בקרקע מתחת לגדרות. מקומות הקינון של שפני הסלעים הם בחללים שבין סלעים. מערומי סלעים הנוצרים בעקבות עבודות פיתוח מהווים בית מצויין עבורם.

 

  הנחיות התגוננות

להקטנת סכנת ההדבקות, מומלץ לפעול במספר מישורים

 במישור האישי

בזמן שהיה בחוץ בשעות הערב והלילה להקפיד לכסות את הגוף - שרוולים ומכנסיים ארוכים, גרביים. מריחת אזורי גוף חשופים בדוחי יתושים

 במישור הביתי

הקפדה על שימוש ברשתות בחלונות ובדלתות אוורור. רצוי שימוש ברשת בעלת חורים קטנים יותר מרשת היתושים הרגילה.

ריסוס בתכשירים ביתיים המאושרים לחקרים מעופפים, בחלל הבית ועל הרשתות. ניתן להשתמש בלוחיות אידוי לדחיית יתושים.

אפשר לבצע הדברה מחוץ למבני המגורים (מבוצעת ע"י מדביר מוסמך), הריסוס ייעשה במידת האפשר על משטחי בטון ואבן (מדרכות וקירות), עד גובה כ-2 מטר סביב המבנים ובחריצים.

 במישור הפיתוח הסביבתי בחצר

מניעת הווצרות מקומות דגירה של זבובי החול:

השקייה באופן שלא תווצר אדמה לחה וחיסול של צמחיית בר.

בניית גדרות, קירות תומכים וגימורי קירות בתים, חלקים ככל האפשר, ללא שימוש באבן המקומית המחוררת ותוך אטימת הפוגות (המרווחים שבין האבנים) בצורה מושלמת.

מניעת הווצרות מקומות קינון של שפני הסלעים:

סיום המגרש בקיר תומך חלק כאמור, ולא ע"י יצירת מערומי סלעים או מסלעות עם חללים לא אטומים בשולי המגרש המהווים, נוסף למקום לקינון, גם דרך גישה קלה אל תוך המגרש.

הרשות המקומית

הרשות המקומית פועלת גם היא להקטנת סכנת הלשמניה:

  • פונו וימשך הפינוי של מערומי הסלעים.
  • מסלעות ומערומים שלא יפונו, יאטמו ויכוסו באדמה.
  • הגדר המקיפה את הישוב תשופר בשיטות שהוכחו כיעילות, תמנע האפשרות לחדירה מתחת הגדר ותמנע אפשרות הטיפוס של שפן הסלעים מעליה.
  • לאחר שיפור הגדר יבוצע דילול של אוכלוסיית השפנים הנמצאים בתוך הגדר.
  • אזור פיזור הקולחים יורחק מבתי הישוב.
  • הנחיות מתאימות לבניית קירות וגדרות מוטמעות בתקנון תכנית המתאר.

 

תנו לנו מידע

משרד הבריאות והרשות המקומית מקיימות מעקב אחרי מקרי ההדבקות במחלה.

חשוב לאתר מוקדי סיכון כדי לטפל בהתאמה ובזמן.

אנו מבקשים שכל מקרה ידווח לרשות המקומית.

תודה על שיתוף הפעולה

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד