מועצה מקומית בית אריה: מרשות בקריסה לרשות על סף איתנות פיננסית

     מועצה מקומית בית אריה:

מרשות בקריסה לרשות על סף איתנות פיננסית

גיל ליטוב, מזכיר וגזבר מועצה מקומית בית אריה, יו"ר איגוד המזכירים והמנכ"לים ברשויות המקומיות

( Lgil@beit-arye.co.il )

 

 

 

 

 

 

 

 

              

בית אריה
תוכן העניינים

 

 

 

 

 

 

עמוד

1.

מבוא ורקע

 

 

 

1.1 כללי

............................................

2

 

1.2 הרקע בארץ

............................................

2

 

1.3 הרקע בעולם

............................................

4

 

1.4 מועצה מקומית בית אריה – סקירה כללית   .................

5

 

1.5 מועצה מקומית בית אריה – דו"ח מצב לשנת 2004 .......

5

2.

תוכנית ההבראה

 

 

 

2.1 כללי

............................................

7

 

2.2 חשיפת הנתונים לעדכון הדוחות הכספיים ....................

7

 

2.3 המהלך התקציבי

............................................

8

 

2.4 המהלך הארגוני - פנימי

.........................................

8

 

2.5 המהלך התפעולי

.........................................

9

 

2.6 המהלך החברתי

.........................................

10

 

2.7 המהלך הפיסי

..........................................

11

3.

בחינת התוצאות: תמונת מצב לתחילת 2010

12

4.

נספחים

 

 

 

 

4.1 חזון המועצה

..................................................

15

 

4.2 המבנה הארגוני

..................................................

16

5.

ביבליוגרפיה

 

 

17

 

 

 

 

 

 


1. מבוא ורקע

1.1    כללי

בעבודתי זו אנסה ללוות תהליך שעברה מועצה מקומית בית אריה במישור האסטרטגי - ניהולי - פיסקאלי החל משנת 2004 ועד היום. אנסה להציג את התהליכים ותוצאותיהם על רקע מצבם הכללי של הרשויות המקומיות בארץ לצד תהליכים ותמורות כלל עולמיים. התהליך במועצה המקומית בית אריה יוצג כחלק מתהליך כלל ארצי בשלטון המקומי.

כמובן, שהיקף העבודה לא מאפשר התעמקות יתר ברקע, ולכן הדגש בעבודה יהיה בתהליכים שעברה המועצה ותוצאות התהליכים, עד כמה שניתן.

 

1.2    הרקע בארץ

זה למעלה מ-25 שנים מדינת ישראל נמצאת בתהליך של שינוי כלכלי מהותי. אפשר לתאר את השינוי כמעבר ממשק ריכוזי – ציבורי המוכוון ומנוהל על ידי הממשלה לכלכלת שוק פתוחה יותר מבית ומחוץ אשר המגזר הפרטי – עסקי ממלא בו תפקיד גדל והולך. מדובר בהשפעה פוסט מודרנית על החברה הישראלית שמשמעותה היחלשות הנרטיבים הגדולים של החברה הישראלית והתמקדות בפרט – מעין תהליך הפרטה ואינדיווידואליזציה של הערכים בד בבד עם הפרטת המשק הציבורי   (קרמינצר, ברוך, & דוד, 2007) .

בין שנות השבעים לשנות התשעים התחולל בארץ תהליך ביזור דה – פקטו של סמכויות וכוח פוליטי לרשויות המקומיות   (רזין & ברנדר, 2004) . התהליך לא כלל רפורמה במישור החוקי או בכל מישור פורמאלי אחר ולווה במחלוקות תמידיות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי על חלוקת תפקידים, סמכויות ומימון. במהלך שנות השמונים ומרבית שנות התשעים נראה היה שהשלטון המקומי נמצא בתהליך התקדמות והתמקצעות לצד התייצבות פיננסית.

מראשית שנות ה – 80 חותרות מדינות במערב אירופה (למעט בריטניה) לביזור העוצמה השלטונית, לקיום שותפות בין נדבכי השלטון ולהגדלת סמכויותיהן של הרשויות המקומיות (בארי, 2009).

מאז 2001 נקלעו רשויות מקומיות רבות למשבר כלכלי. חומרת הבעיות של הרשויות המקומיות איננה אחידה. חלק מהרשויות התקשו בפירעון חובותיהם לספקים ואחרות הלינו את שכר עובדיהן תקופה ממושכת. במספר גדול של רשויות מקומיות הפקיעה הממשלה את סמכויות הניהול מנבחרי הציבור והעבירה אותן לוועדה קרואה בטוענה של ניהול לא תקין או גירעונות שלא ניתן היה להתמודד באמצעות ראש עיר נבחר   (בסט & דהן, 2008) .

ממדי המשבר ביישובים הושפעו מכמה גורמים, כמו הירידה בשיעור המימון הממשלתי, עוצמתו הפוליטית של ראש העירייה וטיב הניהול   (בסט & דהן, 2008). כאמור, גירעון הרשויות המקומיות גדל בהתמדה מאז שנות ה – 80, הן בשל כשלי ניהול מקומיים והן בשל כשלים מבניים במימון הממשלתי   (בן אליא, 2000) .

אופיו הדואלי של השלטון המקומי, במתכונתו המסורתית, כישות שלטונית – פוליטית וכרשות פונקציונאלית – שירותית מגלם מתח מובנה עם השלטון המרכזי. מצד אחד על השלטון המקומי לבטא את אינטרס המקום ומצד שני הוא אחראי על מתן שירותים ציבוריים באופן אינסטרומנטאלי שהוא צר יותר מזה של הישות השלטונית (בן אליא, 2005).

עוד בעניין זה, בתחילת שנות ה – 80 הפכו התושבים של השלטון המקומי ביקורתיים יותר ונוצר הצורך של השלטון המקומי לפעול בסביבה דינאמית שבמסגרתה היה על כל רשות מקומית להתחרות על משאבים, תקציבים, תושבים ומשקיעים.

הנהגת שינויים בשיטות הניהול בשלטון המקומי הייתה כורח שכלל בין היתר אימוץ גישות מערכתיות בקבלת החלטות   (אורבך, 2004) .

השלטון המקומי באמצעות הרשויות המקומיות ניצב במרכזו של משבר שנבע, כאמור, מסיבות פנימיות: ניהול כושל ושחיתות, וסיבות חיצוניות: ריבוי משימות,   הקטנת מענקים ממשלתיים וביזור סמכויות באמצעות העברת סמכויות תפעוליות לרשויות. המשבר, שתוצאותיו היו בעיקרן פיסקאליות, הביא את הרשויות המקומיות, אם מבחירה ואם מתוך אילוץ שנכפה על ידי השלטון המרכזי באמצעות תוכניות הבראה, לחיפוש אחר דרכי ניהול ותהליכי עבודה שונים.

תוך שנים אחדות מתפתח בארץ שלטון מקומי אסרטיבי ופעלתני, הנוטל על עצמו מגוון גדל והולך של תפקידים קריטיים, מבחינת הרווחה והפיתוח המקומי   (בן אליא,, 2004) .

בנקודה זו, שלהי שנת 2004 מתחילה מועצה מקומית בית אריה את התפנית בהתנהלותה, כפי שתובא בעבודה זו.

1.3    הרקע בעולם

מאז שנות ה – 80 מתבצעת בכלכלה הציבורית המערבית תפנית היסטורית המתאפיינת, כמגמה כללית, על ידי מעבר מכלכלה ציבורית מתרחבת לכלכלה ציבורית קשיחה. הסיבות בעולם היו, ככל הנראה, ההתייקרות הדרמטית במחירי הנפט שהביאו לשיעורי אינפלציה גבוהים יחד עם עליית שיעורי הריבית ושיעורי אבטלה גבוהים שהביאו לצורך במדיניות פיסקאלית מרוסנת.   הממשל הרפובליקני של ריגן ובוש בארה"ב והמשטר השמרני של ת'אצר בבריטניה גררו את העולם לסגת מהכלכלה הקיינסיינית לטובת גישה ניאו-ליברלית של צמצום עד למינימום את התערבות הממשלה תוך כדי הפרטות מסיביות ו קיצוצים תקציביים   (בן אליא, 2004) .

מדיניות ביזור אגרסיבית ביותר החלה במדינות האיחוד האירופי במחצית השנייה של שנות ה – 90. בבחינת המגמות הפיננסיות של השלטון המקומי במדינות האיחוד האירופי ניכרת בעליל עלייה של ההוצאות בשלטון המקומי לעומת ההוצאה הציבורית כולה   (בנק דקסיה, 2001) . העלייה במשקל הסגולי של הוצאות השלטון המקומי מבטאות את ארגונן מחדש של סמכויות שלטוניות ופונקציונאליות   (בן אליא, 2004).

משנתו של אנטוני גידנס ב"דרך השלישית", בעיקר בבריטניה של טוני בלייר החל משנת היבחרותו   לראש הממשלה בשנת 1997, הייתה אמורה להיות חזרה לסוציאליזם או יותר נכון לסוציאל – דמקורטיה, אלא שהלכה למעשה תורתו של גידנס, שהשפיעה רבות גם על בנימין נתניהו כראש ממשלה (1999 – 1996) וגם על אהוד ברק כראש ממשלה (2000 – 1999), הביאה להתגברות ההפרטות כמו גם הניסיון להביא את רשויות השלטון לחשוב במונחים של ה"ניהול הציבורי החדש" (New Public Management) . המשמעות מבחינת השלטון המקומי   הייתה מדידת ביצועים באמצעות מדדי יעילות ואפקטיביות, הגברת תחרות בין מספקי שירותים, הבטחת מתן שירותים ציבוריים איכותיים והפחתת המעורבות של השלטון המרכזי. בכירי המגזר המוניציפאלי נדרשו לגלות אחריותיות (Accountability) , שימוש בתהליכי ניהול משופרים ושיתוף אזרחים בקבלת החלטות   (בארי, 2009) .

 

 

1.4    מועצה מקומית בית אריה – סקירה כללית

מועצה מקומית בית אריה שוכנת מזרחית ליהוד, כ – 10 ק"מ מזרחית לכביש 6. המועצה נמצאת בשטחי יהודה ושומרון כ – 3 ק"מ מה"קו הירוק".

היישוב נוסד בשנת 1981 כיישוב קהילתי וחלק מהמועצה האזורית מטה בנימין. הגרעין המיישב היו עובדי התעשייה האווירית.

בשנת 1989 הוכרז היישוב כמועצה מקומית ובשנת 2004 צורף למועצה היישוב עופרים שנגזר מהמועצה האזורית מטה בנימין.

שטח השיפוט של המועצה הוא כ – 8,500 דונם.

ביישוב כ – 1,000 משפחות וכ – 4,000 תושבים.

בתחום החינוך המועצה דואגת לצרכי התושבים מגיל שנה (במסגרת מעונות יום השייכים למועצה) ועד לגמר חטיבת הביניים. מגיל בית הספר התיכון מוסעים התלמידים למקיף יהוד.

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממוקם היישוב באשכול השביעי במדרג הסוציו-אקונומי (לפני צירוף היישוב עופרים המועצה מוקמה באשכול השמיני).

 

1.5    מועצה מקומית בית אריה – דו"ח מצב לשנת 2004

כמו בכל השלטון המקומי בארץ, שנת 2003 הייתה שנת משבר גם במועצה מקומית בית אריה. כחלק ממדיניות משרד הפנים החלה המועצה לגבש תוכנית הבראה בתחילת 2004 וגם קיבלה את אישור משרד הפנים העקרוני למימוש ההסכם, אלא שבחירות מוניציפאליות שנערכו במועצה בחודש נובמבר 2004 דחו את מימוש תוכנית ההבראה, תוך הסכמה שבשתיקה בין משרד הפנים למועצה המקומית. היה ברור שלא ניתן לאכוף פיטורי עובדים והתייעלות, כפי שיוסבר בהמשך,   בשנת בחירות.

יריית הפתיחה למימוש תוכנית ההבראה הייתה עם סיום מערכת הבחירות בחודש נובמבר 2004. ראש המועצה הוחלף והנבחר החדש ראה עצמו חופשי לחשוף את כל הבעיות הניהוליות והתקציביות של המועצה המקומית באמתלא ש"הדברים נעשו בזמן קודמי לתפקיד".

בהתאם החלה לפעול תוכנית ההבראה בשנת 2005.

בחוות דעתו של המבקר החיצוני שמונה על ידי משרד הפנים לדוחות הכספיים לשנת 2004 נכתב: "הדוחות אינם כוללים את הגירעונות שנוצרו עקב הפעולות בישוב עופרים, לפני הסיפוח עם המועצה ולאחריו... אין באפשרותנו לחוות דעה לגבי סכום גירעון זה" וכן : "לדעתנו, פרט להתאמות המתחייבות ... יעמוד הגירעון המצטבר על סך של 11,722 אלפי ₪... הגירעון המצטבר המהווה כ – 50% מסך תקציב הרשות לשנת 2004, הינו מהותי ביותר, עובדה זו בתוספת גידול ניכר בהתחייבויות השוטפות עלולים להביא את הרשות לחדלות פירעון וכמו כן לעמידה מול תביעות כספיות ואחרות" [1] .

חוות דעת זו של המבקר החיצוני, הידועה בכינויה, הערת Going Concern מעמידה בספק את המשך חייו של הארגון כעסק חי.

נקודת הפתיחה, אם כן, הייתה נמוכה ביותר והמועצה נאלצה להתמודד אם גירעונות כבדים, יחסית לתקציבה, כמו גם המשך תפקוד וניהול ארגון במשבר.


 


 

2.      תוכנית ההבראה

2.1    כללי

בבחינת תהליך ההבראה כולו, כפי שיפורט בקליפת אגוז, בגלל קוצר היריעה, ניסתה המועצה לפעול דרך שלוש אסטרטגיות לניהול תהליך הבראה ברשות מקומית. מדובר באסטרטגיות שמכונות ה – R's 3:

§          אסטרטגיית צמצום והפחתה :( R etrenchment) המהלך התקציבי והפיטורים במסגרת המהלך הארגוני.

§          אסטרטגיית ארגון מחדש R eorganization) ): המהלך הארגוני פנימי.

§          אסטרטגיית התחדשות ( R epositioning) : המהלך התפעולי, החברתי והפיסי.

(בארי, 2009) .   (Boyne, 2006) .

2.2    חשיפת הנתונים ועדכון הדוחות הכספיים

המועצה המקומית הייתה שרויה במצוקה גדולה ביותר בכל הקשור לתזרים המזומנים. המצוקה לא התיישבה עם המוצג בדוחות הכספיים המבוקרים של המועצה לשנת 2003.

בשנת 2004 החל מהלך שהביא להצגת "נתוני אמת" בדוחות הכספיים של המועצה באמצעות שתי פעולות:

א.       העברת רישום פעילות החברה לפיתוח בית אריה: המועצה המקומית מפעילה תאגיד עירוני מתחילת שנות ה – 90.   פעילותו המקורית של התאגיד הייתה לשמש כ"חברה מפתחת" לקרקעות בבעלות   ההסתדרות הציונית ששווקו לתושבים חדשים שבאו להתיישב. במהלך השנים, בעיקר עם התרבות הבעיות התקציביות ברשות המקומית, החלה הרשות המקומית להעביר פעולות מוניציפאליות לידי התאגיד העירוני. הפעולות בוצעו במהלך מספר שנים מבלי שהרשות המקומית נשאה בכל עלות בגינם. העברת הפעולות, הותירה בידי הרשות, לכאורה, עודפים תקציביים ואילו החברה לפיתוח שקעה בחובות כבדים, על לא עוול בכפה. עם החלת תוכנית ההבראה התקבלה החלטה להעביר את הגירעונות של החברה לפיתוח, שנבעו מאותן פעילויות מוניציפאליות לספרי המועצה המקומית. פעולה זו קיבלה חיזוק ממשרד הפנים בהכירו בהגדלת הגירעון של המועצה המקומית והתייחסות אליו בעת מתן הפתרונות הכולל במסגרת תוכנית ההבראה.

ב.       רישום הגירעונות של הועד המקומי עופרים [2] : צירוף היישוב עופרים למסגרת המועצה המקומית בית אריה בחודש מאי 2004, הביא עימו גירעון של הועד המקומי שלא היה רשום בספרי המועצה. מכיוון שגם הוועד המקומי לא הצליח להצביע על נושיו, עברה המועצה תהליך של בדיקה, חיפוש והמתנה לפניות של נושים על מנת לרשום כל החובות בספרי המועצה.

2.3    המהלך התקציבי: המועצה המקומית בנתה תוכנית הבראה דו- שנתית שכללה מספר פעולות להגדלת הכנסותיה ומספר פעולות להקטנת הוצאותיה. בתום השנתיים אמורה הייתה לשמש מסגרת התקציב שלאחר התוכנית כבסיס למסגרת התקציב לשנים שיבואו.

  החשובות והמהותיות שבפעולות היו צמצום כוח אדם מוניציפאלי בשיעור חסר תקדים של 47%, העלאה חד פעמית של 5% בשיעורי הארנונה מעבר להתייקרות האוטומטית [3] ואישור השימוש בהיטלים הנגבים לצרכי פיתוח לצורך איזון התקציב הרגיל באופן חד פעמי לתקופת תוכנית ההבראה.

2.4    המהלך הארגוני – פנימי

הוראות החוק אינן מכתיבות מבנה ארגוני אחיד ברשויות המקומיות, אלא קובעות בסיס למבנה ומחייבות מינויים של בעלי תפקידים הנקראים מינויים סטאטוטוריים. כמו כן, בחוקים אחדים נקבעה החובה לקיים לשכת רווחה ופונקציות סניטאריות ותפקידי ביטחון. פועל יוצא מכך הוא, שאחד המאפיינים הבולטים של הרשויות המקומיות הוא היעדר אחידות במבנה, בחלוקת התפקידים ובתארים של היחידות הארגוניות   (אורבך, 2004) .

הצמצום הניכר בכוח האדם המוניציפאלי הוביל את המועצה להכריז על מבנה ארגוני חדש (נספח 1). עיקר שינוי המבנה הארגוני כלל את איחוד המשרה של גזבר המועצה עם מזכיר המועצה [4] והגדרת התפקיד כמנכ"ל הרשות בפועל ובמקביל יצירת מבנה ארגוני שטוח. המבנה השטוח תואם ארגונים גלובאליים, תחרותיים וגמישים יותר   (בר חיים, 2002) .

לראשונה מזה שנים נקבע צוות של מנהלים שהתכנסו לישיבה שבועית קבועה לצורך העברת מידע וקבלת החלטות אופרטיביות.

יחידות המטה (מהנדס העיר, מנהל איכות הסביבה ומנהל משאבי אנוש) חוזקו באמצעות הגדלת סמכויות ומתן כר נרחב יותר לפעולות עצמאיות. תהליך התחזקות המטה, נתפס כמפתח לייעול פעולות הרשות ולשיפור יכולת השליטה על המנגנון העירוני   (ג'אנר-קלוזנר, 1997) .

המועצה מצאה בכתיבת קוד אתי חלק בלתי נפרד מהתהליך לבניית והטמעת מבנה ארגוני ותרבות ארגונית חדשה.

המכללה לאיכות השלטון גויסה לצורך תמיכה אקדמית והחל תהליך לכתיבת קוד אתי שנמשך כשנתיים והקיף את כל שכבות העובדים באמצעות סדנאות אתיקה, כתיבת החזון הארגוני (נספח 2) ומינוי ועדת אתיקה קבועה כמו גם נציב אתיקה וועדת היגוי יישובית המשתפת תושבים באופן פעיל ורציף.

 

2.5    המהלך התפעולי

עיקר הפעילות הקשורה למהלך התפעולי, מעבר לשינוי הארגוני שהקרין על הצד האופרציונאלי של המועצה, התקיימה בתהליך של העברת עבודות ופעולות שבוצעו באמצעות קבלנים חיצוניים (מיקור חוץ) לביצוע עצמי על ידי המועצה.

מחלקת שפ"ע [5] הגדילה את היקף משימותיה תוך שימוש ביתרון היחסי שיש לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון, לאמור גיוס עובדים פלסטיניים. הקוד האתי הכתיב למועצה, מתוך רצון, להקפיד על מימוש מלוא זכויותיהם של עובדים אלו והם הפכו להיות חלק אינטגראלי בלתי נפרד מעובדי המועצה.

בנוסף, מיינה המועצה מעובדי מחלקת שפ"ע הקיימים מחלקה לניהול פרויקטים.

מניסיון העבר עלה שביצוע עצמי של עבודות בסדרי גודל בינוני מבחינת היקפם הכספי והפיסי כמו ריצוף קטעי מדרכות, שיפוצים מינוריים וכדומה – ראוי ומשתלם יותר שייעשו באמצעות עובדי הרשות.

לאחר השינויים באיוש המערך התפעולי, כאמור לעיל, הקימה המועצה מוקד עירוני שצויד, בין היתר, במסכי טלוויזיה בהם נראו אתרים מרכזיים ביישוב באמצעות רישות מצלמות.

מידי סוף שנה נקבע יום עיון מחוץ לכותלי משרדי המועצה לבחינת תוכניות העבודה לשנת התקציב העומדת בפתח. מנהלי המחלקות נדרשים להציג בפני פורום מנהלי המחלקות והנהלת המועצה תוכנית שנתית הכוללת יעדים, לוחות זמנים ותקציבים נדרשים.

סיכומו של יום העיון הוא בגיבוש תוכנית עבודה ותקציב שנתי המוגש להנהלת המועצה ולאחר מכן למליאת המועצה לאישור.

 

2.6 המהלך החברתי

מייד עם השלמת בניית תוכנית ההבראה שהייתה בעיקרה מכוונת תקציב, בהתאם לדרישות משרד הפנים, פנתה המועצה לביצוע מספר פעולות ותוכניות חברתיות.

המהלך החברתי כלל מספר פעולות:

§          חינוך: המועצה הפעילה תוכנית מסיבית ביותר בבתי הספר (יסודי וחטיבת ביניים) למיגור האלימות. התוכנית בניהולו ופיקוחו של פרופסור רולידר זכתה להצלחה רבה בערים רבות במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות". בנוסף החליטה המועצה להקצות, על חשבונה, שעות לימוד במקצועות הליבה: אנגלית, הבעה ומתמטיקה.

§          תוכנית אב חברתית: וועדת היגוי יישובית הכוללת נבחרים, בירוקרטים ותושבים נפגשת באופן סדיר וקבוע עם חברה ייעוץ חיצונית. במסגרת המפגשים משורטטת המסגרת לפעילות החברתית ולהוויה החברתית כפי שהתושבים היו רוצים לראות במהלך 25 השנים הבאות.

 

 

 

 

2.6    המהלך הפיסי

המהלך הפיסי כלל שני מסלולים:

(1)     מסלול לבניית מסד נתונים מעודכן ומתקדם: הופעלה תוכנית לסקר נכסים, לאמור מדידת כל הנכסים ביישוב על יד מודדים מוסמכים ובאמצעים מתקדמים ביותר (צילומי אוויר, צילומים מהקרקע ומדידות פיזיות במכשור לייזר מתקדם).

מדידת כל הנכסים למגורים, תעשייה ומסחר הושלמה. בסיס המס של המועצה הוגדל     בכ – 20% והמועצה הקימה מאגר נתונים פיסיים של הנכסים בשטח השיפוט שלה.

(2)      מסלול בניית מערכת מידע גיאוגרפית: בימים אלו משלימה המועצה הכנת מכרז לבניית מערכת מידע גיאוגרפית שתכלול את השכבות הפיסיות של תשתיות עיליות ותחתיות.

 

בנוסף לשני המהלכים המרכזיים נבנות ומושלמות שתי שכונות חדשות למגורים שיוסיפו כ – 300 יחידות דיור ליישוב במהלך שלוש השנים הקרובות.

 


3.      בחינת התוצאות: תמונת מצב תחילת 2010

מסלול ההבראה של המועצה נמשך על פני 5 שנים מלאות וכלל שינויים מפליגים בכל תחומי הפעילות והארגון.

בחינת התוצאות תעשה בהתאם ליעדים שהוצגו על ידי משרד הפנים המתייחסים לרשויות איתנות [6] .

התנאים להגדרת הרשות כ"רשות איתנה"

המצב ערב תוכנית ההבראה 2004

המצב הנוכחי

31.12.2009

1.        רשויות שלא נמצא בהן אחד מהליקויים הבאים:

1.1    הרשות העניקה הנחות שלא על פי הקבוע בתקנון או תוך חריגה של וועדת הנחות

1.2 הרשות העניקה תמיכות ללא הפעלת קריטריונים

1.3 הרשות מחקה חובות ללא אישור מועצת הרשות

1.4 רואה החשבון המבקר מטעם משרד הפנים צירף את     

      הסתייגותו או נמנע, בחוות דעתו על הדוחות הכספיים  

      המבוקרים של הרשות [7]

 

   

  X

1.5 מסירת עבודות ללא פרסום מכרז פומבי

      

       X

 

 

 

2.        עמידה בכל הפרמטרים של ניהול כספי תקין:

התנאים להגדרת הרשות כ"רשות איתנה"

המצב ערב תוכנית ההבראה 2004

המצב הנוכחי

31.12.2009

2.1    שיעור הגירעון השוטף אינו עולה על 1% מסך תקציב

הרשות [8] .

      

       X

      

2.2    שיעור הגירעון המצטבר, כולל תב"רים סופיים אינו עולה   על 12.5% מסך תקציב הרשות

         

       X

2.3    שיעור הגבייה לארנונה מסך החיוב ברוטו עולה על 70%.

2.4    שיעור הגבייה למים מסך החיוב ברוטו עולה על 70%.

2.5    שיעור הוצאות השכר המוניציפאלי ברשות אינו עולה על 30% מסך תקציב הרשות.

        X

2.6    שיעור עומס המלוות מתקציב הרשות אינו עולה על 50%.

2.7    שיעור ההוצאות המנהל כספי והכללי אינו עולה על 13% מסך תקציב הרשות.

        X

2.8    שיעור הגירעונות הזמניים בתב"רים אינו עולה על 15% מסך תקציב הרשות.

 

ההתייחסות למדד הרשויות האיתנות צריכה להיות בזהירות הראויה. מדובר במדד שבוחן בעיקר את ההיבטים הפיננסים ולא את טיב השירותים המוניציפאליים, שביעות רצונם של התושבים, האווירה בארגון ועוד.

למרות האמור לעיל, ניתן לראות שערב תוכנית ההבראה המועצה לא עמדה ב – 6 מהקריטריונים להגדרתה כרשות איתנה ואילו תמונת המצב לתחילת 2010 מצביעה על קריטריון אחד בלבד שלא מתקיים – הגירעון המצטבר.

בעניין זה קבעה הרשות כיעד לשנת 2010 לצמצם את הגירעון המצטבר במיליון ₪ נוספים ובכך תעמוד הרשות בכל הקריטריונים להגדרתה כרשות איתנה.

 

הערת סיום: לא התייחסנו בעבודה לאופן כיסוי חלק מהגירעון המצטבר באמצעות מענקים ואשראי, מקוצר היריעה ומהסיבה שעיקר המהלך היה קשור בעיקרו לתפנית חדה בהתנהלות השוטפת.

 


4.      נספחים

4.1 חזון המועצה

" בית אריה–עופרים - חלום של מקום"

כמי שמאמינים, כי השירות הציבורי הוא נאמנות ציבורית, המועצה המקומית בית אריה- עופרים, על מנהליה ועובדיה, מחויבת ובראשונה לתת שירות איכותי, יעיל ואדיב לתושבי המועצה המקומית.

לצורך כך תיישם המועצה ותטמיע קוד אתי שכולל את הערכים הבאים: כבוד האדם, מקצוענות ומצוינות, יושרה וטוהר המידות, דוגמה אישית, אחריות ומחויבות, שקיפות, שותפות ונאמנות, הן כלפי התושבים והן כלפי האינטרס הציבורי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בכללי הצדק הטבעי, בחוקים, בתקנות ובנהלים.

אנו זוכרים תמיד, כי הציבור שופט אותנו עפ"י התנהלותנו בתפקידינו.

הקוד האתי בא להוסיף על החוקים והנהלים הקיימים ולהציב רף גבוה ביותר בפני העובדים והמנהלים, במגעם עם התושבים, כאשר   בראש סולם הערכים עומדים כבוד התושבים, איכות חייהם ורווחתם.

המועצה תעודד יוזמות חדשניות למען כלל התושבים, תוך הקפדה על כללי המינהל התקין ועל ניצולם היעיל של משאביה.

המועצה תשים דגש מיוחד על מתן דוגמה אישית בהתנהלות היומיומית של כל העובדים והמנהלים ותשאף שכל עובד וכל מנהל יראו לנגד עיניהם,בכל עניין, את האדם שבתושב ובעמית לעבודה.

אנו חשים אחריות ומחויבות ל"מחזיקי העניין" – תושבים, נבחרים, ספקים, משרדי ממשלה ונותני שירותים מכל סוג שהוא. נוודא, שבכל מגע עמם, יפעל העובד או המנהל הנוגע ללא משוא פנים ותוך הקפדה על איסור ניגוד עניינים, כלומר: יתעלם מהאינטרס האישי או המשפחתי שלו, ויעדיף על פניו תמיד את האינטרס הציבורי והענייני.

שאיפתנו היא, שהמועצה תהווה דוגמא להתנהלות מקצועית ואתית ובכך תשמש   מקור גאווה לתושבים ותהפוך את הסיסמא: " בית אריה–עופרים - חלום של מקום " , למציאות.

 

   "כדי לבצע דברים גדולים עלינו לא רק לפעול אלא גם לחלום; לא רק לתכנן אלא גם להאמין" (אנאטול פראנס)

 

 



נספח 4.2 - המבנה הארגוני

         מליאת מועצת הרשות

         יועץ משפטי

         ראש המועצה

         מבקר ותלונות ציבור

          מזכיר וגזבר המועצה

             אגף הנדסה

         אגף שפ"ע

         אגף רווחה

         אגף חינוך

      מחלקת תרבות

    יחידת הנוער

      דירקטוריון תאגידים עירוניים

         מועדוניות וצהרונים

        החברה לפיתוח   בית אריה

          ועדה מקומית

       פיקוח בניה

       תברואה

      גינון

     מחסן

     מים וביוב

       חשמל

        מעונות

        גני ילדים

       בתי ספר

שרות פסיכולוגי

     קצין ביקור סדיר

        גיל הזהב

     מתנדבים

ספריה

גזברות

רכש

הנה"ח

מחלקת גביה

מזכירות

     מחשוב

       מוקד פניות ציבור

פיקוח עירוני

דת

בינוי ותשתיות

רישוי עסקים

נציב אתיקה

וועדת היגוי יישובית


5.      ביבליוגרפיה

George Boyne . (2006). Strategies For Public Services Turnaround: Lessons From The Public Sector ? Administration & Society , 365-388.

אבי בן בסט, & מומי דהן. הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות. המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אביעד בר חיים. (2002). התנהגות ארגונית (יחידה 2). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

בארי. (2009). מדריך ליו"ר ועדה ממונה ברשות המקומית. ירושלים: משרד הפנים.

בנק דקסיה. (2001). צרפת.

גדליה אורבך. (2004). יסודות השלטון המקומי (יחידה 8 - ניהול ומינהל בשלטון המקומי). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

ד ג'אנר-קלוזנר. (1997). מקצועות חדשים ברשויות המקומיות בישראל. ירושלים: מכון פלורסהייר.

המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים. (8 פברואר 2009). רשויות איתנות לשנת 2008 - הקלות בחובת דיווח למשרד הפנים - עדכון. ירושלים.

מועצה מקומית בית אריה. (2005). הדוח" הכספי המבוקר לשנת 2004. בית אריה: מועצה מקומית בית אריה.

נחום בן אליא. (2004). הדור הרביעי: שלטון חדש לישראל. ירושלים: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות.

ערן רזין, & עדי ברנדר. (2004). רפורמה בשלטון המקומי: ביזור לראויים ואבזור לנחשלים. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

קרמינצר, ברוך, & בן דוד. (2007). היבטי חוק ואתיקה בהשתחבות ישראל בכלכלה הגלובאלית ובמדינות OECD . קיסריה: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

 



[1] ההדגשה איננה במקור.

[2] בהתאם לצו אלוף הפיקוד שציווה על צירוף היישוב עופרים לבית אריה נכנסה המועצה לנעלי הוועד המקומי, שבוטל, ובהתאם כל חובותיו של הוועד המקומי היו שייכים עתה למועצה, בדין.

[3] שיעורי הארנונה מתעדכנים באופן אוטומטי מידי שנה באמצעות מנגנון שמשקלל את האינפלציה והעלייה בשכר הציבורי.

[4] כיום - ביישובים שאוכלוסייתן קטנה מ – 10,000 תושבים, רשויות מקומיות מחויבות להעסיק מזכיר וגזבר מועצה בהיקף משרה של 100% ביחד, אלא שברשויות שגזבר ומזכיר כבר שימשו בתפקידם אין חובה כזו. זה היה המצב במועצה המקומית בית אריה.

[5] שפ"ע: המחלקה לשיפור פני העיר.

[6] רשויות איתנות אלו רשויות העומדות בפרמטרים כפי שקבע משרד הפנים ובהתאם זכאיות להקלות המתייחסות בעיקר לרגולציה מטעם משרד הפנים ובירוקרטיה פנימית. מאחורי קביעת ההקלות עומדת ההנחה שרשויות המתנהלות כשורה ובהתאם לקריטריונים שנקבעו, תקבלנה אשראי בפעולותיה מצד הרגולטור (משרד הפנים, בעיקר).

[7] חלק מהימנעותו של המבקר מובאת בציטוט בפרק 1.5 הדן במצבה של הרשות המקומית בשנת 2004.

[8] בשנים 2009 – 2006 סיימה המועצה המקומית בית אריה את פעילותה השנתית בעודף תקציבי מידי שנה.

עבור לתוכן העמוד