מאמר: מסתמן שחוק ההסדרים 2013 פוגע שוב ב... רשויות החלשות

מסתמן: חוק ההסדרים לשנת 2013 יפגע קשות במענקי האיזון ומענקי תוכניות ההבראה ברשויות המקומיות

(גיל ליטוב, מזכיר וגזבר מ.מ בית אריה, יו"ר איגוד המזכירים והמנכ"לים ברשויות המקומיות).

 

בנייר עבודה מקדים שפרסמה היחידה הכלכלית של המרכז לשלטון מקימי עולה שחרב הקיצוצים המתוכננים לשנת 2013 במסגרת חוק ההסדרים לא תפסח על הרשויות המקומיות.

שיעור הקיצוץ לא ברור, אבל כמו אלו המחפשים את אובדנם מתחת לאור הפנס כך תנהג גם הממשלה ככל הנראה. הקיצוץ המיידי והקל ביותר הוא תמיד הקיצוץ במענקים המוענקים לנזקקים.

סלחו לי על ההקבלה בין מעמד הביניים או המעמד המוחלש לבין הרשויות המקומיות החלשות או המוחלשות, אבל גם בתחום זה תפעל הממשלה בקיצוץ תקציבים שיפגעו דווקא ברשויות מקומיות אלו באמצעות הפחתות במענקי האיזון ומענקי תוכניות ההבראה.

מענקי האיזון נקבעים ברשות על ידי חישוב ההפרש בין ההכנסות וההוצאות הנורמטיביות לפי גודל האוכלוסייה, דירוג סוציו-אקונומי ועוד מספר משתנים. ככל שהכנסותיה של הרשות המקומית גדולות לעומת הכנסה נורמטיבית מחושבת יפחת מענק האיזון שלה. כך יוצא שרשויות חזקות מבחינת האיתנות הפיננסית, כלומר אלו עם אזורי תעשייה ומשרדים מניבי הכנסות מארנונה, מקבלות מענק איזון מופחת ביותר או לא מקבלות כלל. לעומתן רשויות עניות בהכנסות ארנונה מקבלות "השלמת הכנסה" באמצעות מענקי איזון גבוהים באופן יחסי. אלו הרשויות המקומיות שייפגעו במידה הרבה ביותר.

בשנת 2013 צפויים לעמוד מענקי האיזון על סך של 2.4 מיליארד ₪ שהם כ-79% מסך מענקי האיזון המחושבים. המשמעות היא שבמענקי האיזון מובנה גירעון של כ-600 מליון ₪ בשלטון המקומי.

המענקים מהסוג השני שצפויים להיפגע בחוק ההסדרים הקרוב הם מענקי תוכניות ההבראה. בקצרה, רשויות מקומיות שמצבן הכלכלי בכי רע ומציגות מספר מדדי ביצוע ברמה מסוימת יכולות להיכנס לתוכנית הבראה שמשמעותה קיצוצים משמעותיים בפעולות ושכר הרשות המקומית תמורת מענקי הבראה ממשלתיים ומלוות. מעבר להכרה בעובדה שכל הרשויות שייפגעו מקיצוץ במענקים אלו הן בדיוק אותן רשויות הנמצאות בקבוצת הרשויות המקומיות שמקבלות מענקי איזון, הקיצוץ במענקי ההבראה מסיר את התמריץ העיקרי מהרשויות המקומיות להיכנס לתוכנית הבראה.

שנת 2013 מיועדת להיות שנת בחירות לכנסת וגם לרשויות המקומיות.

הנוהג הוא להתייחס לשנים בהן מתקיימות בחירות כשנים קשות מבחינה תקציבית. אלו שנים בהן מתרבות ההחלטות הפופוליסטיות. החלטות ללא מחשבה כלכלית רציונאלית ואפילו לעיתים ללא מחשבה חברתית-כלכלית. בקיצור, החלטות תחת לחצו הכבד של המצביע ומייצגו בכנסת ובמועצת הרשות המקומית.

אני מבקש להציע התייחסות מסוימת לשנת בחירות כיתרון שניתן לנצלו. כוונתי למענקי תוכניות ההבראה המוזכרות למעלה. יכולתן של הרשויות המקומיות להתחיל בתוכנית הבראה בשנת בחירות מוטלת בספק רב. הצעדים המתחייבים בתוכנית הבראה ובעיקר ההתחייבות לצמצם בכוח אדם בשנת בחירות כמעט ואיננה אפשרית. ראש עיר לא יעז לפטר עובדים באופן שיטתי ומסיבי בשנת בחירות.

יש לבחון הפסקת הפעלתן של תוכניות הבראה חדשות בשנת בחירות והעתקת התקציבים המתפנים להגדלת מענקי האיזון. תוכניות הבראה שהחלו טרם שנת הבחירות ימשיכו שאם לא כן, תהיה נסיגה שתאלץ את הרשות המקומית להתחיל מחדש בתהליך של תוכנית הבראה.

הצעד המוצע יביא לשני תהליכים להתחזק: הרשויות החלשות יתוגברו במענקי איזון מוגדלים, יחסית וכספי מענקי ההבראה לא יבוזבזו לריק בשנת בחירות.

 

 

עבור לתוכן העמוד