בן-אליעזר אריה

 

מפקד באצ"ל (1913-1970)
נולד ב-16 בדצמבר 1913, בוילנה (אז רוסיה) ובהיותו בן 7 עלתה המשפחה ארצה.
הצטרף לבית"ר ובתקופת פרעות תרפ"ח (1929) ותרצ"ו (1936) לקח חלק פעיל בהגנה על תל-אביב.
לאחר פרוץ מלחמת-העולם השנייה יצא בשליחות האצ"ל לארצות-הברית. השתתף עם הלל קוק, ערי ז'בוטינסקי, שמואל מרלין ויצחק בן-עמי, בייסוד "הוועד להצלת יהודי אירופה" ו"הוועד לשחרור לאומי".
ב-1943 שב ארצה בשליחות "הוועד להצלת יהודי אירופה" וצורף למפקדה הראשונה שהקים מנחם בגין.
באפריל 1944 נאסר על-ידי הבריטים והיה בין 251152 העצירים שהוגלו, באוקטובר אותה שנה, לאפריקה, שם שימש נציג מחנה הגולים בפני השלטונות הבריטיים.
בינואר 1948 הצליח לברוח, יחד עם מספר חברים, ממחנה המעצר וב-1 במאי הגיע לצרפת.
עם הקמתה של מדינת ישראל שב ארצה והיה ממייסדי "תנועת החרות".
נבחר מטעם התנועה לכנסת ושימש כסגן יושב-ראש הבית.

המועצה המקומית "בית אריה" מנציחה את שמו.